העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו




הצטרפו אלינו!

        

 

דף הבית >> מידע להורים >> בעיות קשב וריכוז "ADHD" >> הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך –מודלים חדשים

הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך - מודלים חדשים


"הפרעות קשב וריכוז"  מהוות התנהגויות די שכיכות בגיל הרך, כאשר ה"שלישייה" הקלאסית של חוסר קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות מופיעה אצל כ40% מקרב ילדים עד גיל 4, שם מדווח על "בעיה" להורים ו/או לגננת, וזאת לפי מחקרים שונים. אולם, הרוב המוחלט של בעיות אלו חולף תוך 3-6 חדשים. אפילו אצל הילדים שבהם התופעה מספיק "קשה" כדי להיות מאובחנת כ"ADHD" – רק אצל 48% הבעיה נשארת בגילאי בית ספר או התבגרות.  (Connor, 2002, Barkley 1998, 2000 ). 
 
ברור שהבנת ADHD כשילוב בין גורמים שונים, דהיינו גנטיים, נוירוביולוגיים וסביבתיים- מביאה אותנו להבנה טובה יותר של התופעה וכיצד לטפל בה. ניתן לראות את תקופת גיל הרך כתקופת 'מעבר' שבה השפעות אלו נכנסות לתבניות ומסלולים במוח, וכיון שבשנים אילו מתרחשים שינויים והתפתחויות קריטיים במוח, קיימת השפעה של גורמים שונים- התפתחותיים, גנטיים וסביבתיים-  על התפתחות המוח לטווח הארוך.
 

המודל המשולש

 
המודל ה"משולש" להבנת הבסיס הנוירו-פסיכוביולוגי של ADHD. וככלי קליני להבנת הקשיים של ילד עם הפרעות קשב וריכוז, שמבוסס על עבודה קלינית ומידע הקיים בספרות על גורמי הסיכון להפרעה מגיל הרך מאד. 
מודל זה התפרסם לפני כשנה בעיתון JOURNAL OF CHILD NEUROLOGY 27(3) 383-388. 
 
במודל המשולש, בשלוש הזויות רואים את שלושת המרכיבים המהווים את הבסיס להבנת ההפרעה:
  1. מזג- שהוא ה"אופי" כלומר המרכיב הגנטי של הילד.
  2. הקוגניטיבי, (כולל תפקודי למידה, תפקוד שפתי ומוטורי וכו').
  3. המרכיב הרגשי, שגם כולל בתוכו את מרכיב קשר הורה-ילד. 
 
בכל ילד שבא לאבחון, ניתן למצוא באיזו מידה הקשיים שלו קשורים לכל אחת מהזויות במשולש, ולראות את "יחסי הגומלין" בין כל המרכיבים והשפעתן על התנהגותו וריכוזו של הילד.  כך נוכל לתכנן את הגישה הטיפולית בהתאם לממצאים אלו. למשל, ילד שנמצא בסביבה "סוערת" כגון הורים שהתגרשו, וכו' עם מרכיב התנהגותי בולט, מכאן שחלק נכבד מקשייו בקשב וריכוז- קשורים למישור של המרכיב הרגשי, ועליו רצוי למקד את הטיפול.  ילד עם קשיי למידה או עם תפקוד לקוי בגן או בבית ספר (המרכיב הקוגניטיבי)- נמקד לא פחות מאמצים לאבחון וטיפול בתפקודים אלו. 
 
לסיכום, בגישה האבחונית והטיפולית לילדים עם הפרעות התנגדות וחשד לADHD  בגיל הרך צריך לקחת בחשבון גורמים שונים: רפואיים פסיכולוגיים וסביבתיים. כך גם הגישה הטיפולית תהייה חייבת להיות מבוססת על גישה רב-מערכתית. במקרה זה, יתכן וניתן יהיה אפילו למנוע את התפתחות הסינדרום המלא בגיל מבוגר יותר.
                      
 
דר' ג'יי צוקרמן
מומחה לנוירולוגיה והתפתחות הילד
מכבי שירותי בריאות
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...