העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו




הצטרפו אלינו!

        

 

דף הבית >> ארכיון כנסים >> כנס העמותה להתפתחות הילד2012 >> פוסטרים מכנס העמותה >> דיאלוג בין רופא לקל"ת על התייחסות לתינוקות עם חשד לבעיית תקשורת. היש מקום לבירור בשנה הראשונה לחיים?

דיאלוג בין רופא לקל"ת על התייחסות לתינוקות עם חשד לבעית תקשורת. היש מקום לבירור בשנה הראשונה לחיים? 

DIALOG BETWEEN NEURODIVELOPMENTAL PEDIATRIC AND SPEECH THERAPIST REGARDING ATTIDUDE TOWARDS INFANTS WITH SUSPICION OF COMMUNICATION DELAY
WOULD FIRST YEAR CLARIFYING BE OF ANY HALP?
 
גב' רותם חלילי  (1), יורם זנדהאוז (2,3)
1. קלינאית תקשורת, קליניקה פרטית. לשעבר מנהלת תחום תקשורת ושפה המכון להתפתחות הילד מכבי שירותי בריאות מחוז דן  בני ברק
2. נוירולוג ילדים התפתחותי מנהל מערך התפתחות הילד מאוחדת .
3. החוג לחינוך רפואי הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר , אוניברסיטת תל אביב
עם לידתו של התינוק מתחילים להתפתח הכישורים והיכולות המהווים את הבסיס להופעת היכולת לקשב משותף סביב 9ח' . יכולת זו מהווה את הבסיס להתפתחות רגשית וחברתית. (Sheinkopf, et al. 2004  ). יכולות כמו מעקב אחרי הקשב של המבוגר, ויסות עצמי, חיקוי מוטורי וקולי, היכולת למעורבות רגשית engegment , וניצנים של יוזמה, מתפתחות בתוך מרחבים מותאמים רגשית ואפקטיבית בין התינוק להוריו. בהעדר מרחבים אלה, מאבד התינוק מידע חשוב להתפתחותו ומתחיל להצטבר איחור איכותי שאינו נסגר בהעדר תיווך והדרכה מתאימים.
אבחון תקשורת בגיל הינקות המוקדם הוא עדיין "בחיתוליו", תרתי משמע. אולם, יותר ויותר מעיזים בכך מתחת לגיל שנה וחצי, על מנת לנצל חלון הזדמנות התפתחותי שאולי ישנה או ישפר מהלך קליני קטסטרופאלי בהמשך. (Pierce et al. 2011) המפגש בין הרופא הנוירו- התפתחותי וקלינאית התקשורת בשנה הראשונה מהווה חוליה חשובה באיתור, הדרכה וטיפול.  הרופא הוא הכתובת הראשונה שאליה מגיעים הורים במצוקה כלשהיא.  לעיתים הרופא חושד בבעיה תוך כדי בדיקה שיגרתית או מכוונת. גם אם הרופא אינו יכול להגיע לאבחנה שקובעת אם תינוק בשנתו הראשונה סובל מהפרעה תקשורתית ראשונית, עדיין ישנה חשיבות מכרעת להתערבות טיפולית . לדברי פטר מנדי (2005)  דילול באינטראקציות תקשורתיות בין ההורה לילד משפיע על ההתפתחות המוחית.     
הידע ההתפתחותי שנצבר מאפשר לקלינאיות התקשורת לאבחן תינוקות החל מהחודש השלישי לחייהם, לעמוד על היכולות והחסרים בהתפתחות המיומנויות התקשורתיות ולהציע טיפול בהתאם. 
הדיאלוג בין הרופא הסוקר במאקרו ובין קלינאית התקשורת  שמוצאת  את המקום ההתפתחותי של התינוק במיקרו, מביא ליכולת אבחון, טיפול והדרכה מוקדמות, שיש בכוחם לשנות ולו במעט את המהלך ההתפתחותי ולהבטיח סביבה תקשורתית מותאמת ומקדמת לתינוק, החל מתקופת ינקותו המוקדמת.     
 
Mundy P, Burnette C. Joint Attention and Neurodevelopment.(2005) In: Volkmar F, Klin A, Paul R, editors. Handbook of Autism and Pervasive Developmental Disorders. 3rd ed. Hoboken, NJ: John Wiley; pp. 650–681.
 
Pierce K, Carter C, Weinfeld M, Desmond J, Hazin R, Bjork R, Gallagher N.(2011). Detecting, studying, and treating autism early: the one-year well-baby check-up approach. J Pediatr. Sep;159(3):458-465
Sheinkopf, S. J., Mundy, P., Claussen, A. H., & Willoughby, J. (2004). Infant Joint Attention Skill and Preschool Behavioral Outcomes in At-Risk Children. Development and Psychopathology, 16 (2), 273-291.
Yirmiya, N. & Charman, T. (2010). The prodrome of autism: early behavioral and biological signs, regression, peri- and post-natal development and genetics. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51, 432-458
 
Zwaigenbaum, L., Bryson, S., Rogers, T., Roberts, W., Brian, J., & Szatmari, P. (2005). Behavioral manifestations of autism in the first year of life. International Journal of Developmental Neuroscience, 23, 143-152.
 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...



מוקסו מבדק ADHD