מהי תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) ולמי היא מיועדת?

טופז אגוז ליבשטיין
גב' טופז אגוז ליבשטיין
קלינאית תקשורת, מנהלת חטיבת טיפולי שפה ודיבור בשטיינר

תקשורת בין בני אדם מתקיימת באמצעות שפה ודיבור. תקשורת היא צורך בסיסי וגם זכות בסיסית של בני אדם. לכל אחד בלי הבדל בעוצמת הפגיעה והנכות, יש הזכות הבסיסית לעצב את איכות החיים שלו דרך תקשורת. ישנם ילדים ומבוגרים שאינם יכולים לתקשר באמצעות שפה דבורה מסיבה פיזיולוגית (נכות או קושי בהפעלת איברי הדיבור והקול ניוונית/נרכשת או מולדת), קוגניטיבית (מפגיעת ראש, פיגור שיכלי, אוטיזם) או נפשית/רגשית.

"תקשורת תומכת וחליפית" או בראשי התיבות תת"ח מאפשרת מתן אמצעי תקשורת לילדים ומבוגרים אשר מתקשים לדבר מסיבות שונות. לאחר הערכה ואבחון רב מקצועיים של הקשיים בשפה ודיבור והקשיים המוטוריים והתנועתיים של המטופל, הקלינאי יבנה לילד/בוגר מערכת תקשורת אישית המתאימה לו על פי צרכיו וילמד אותו להשתמש באמצעים אלו בכדי לתקשר.

ישנן שיטות רבות לבניית מערכת תת"ח הכוללות עזרים שונים וטכניקות שונות להפעלתם (מחפצים קונקרטיים מאוד לסמלים מופשטים מאוד, מאוצר מילים רחב למספר אפשרויות מוגבל מאוד לבחירה, מעזרים פשוטים להפעלה לעזרים טכנולוגיים מורכבים מאוד ועוד). בחירת האמצעי המתאים ודרך ההפעלה שלו תלויות ביכולות הקוגניטיביות של הילד/בוגר, ביכולות הזיכרון, בידע השפתי שלו, ביכולות המוטוריות להפעיל כפתור/להצביע, בתפקודים החושיים (ראיה, שמיעה, מגע) ועוד.
הרעיון הכללי הינו שהילד/הבוגר ידבר באמצעות הצבעה על תמונות או על סמלים המביעים את התוכן אותו הוא רוצה להפיק במקרה של לוח תקשורת, או ילחץ על כפתורים של מחשב או של מכשיר פלט קולי אשר משמיעים את התוכן אותו הוא רוצה להעביר לבן השיח.
השימוש באמצעי תת"ח מאפשר לילד או למבוגר הלא מדבר דרך לביטוי עצמי, לתקשורת עם סביבתו, להבעת צרכיו או רצונותיו, ואף ליצירת קשרים חבריים ורגשיים ולהיות חלק בלתי נפרד ופעיל מהחברה שסביבו. ילדים או מבוגרים הנעזרים בתקשורת תומכת וחליפית לצורך שיחה נאלצים ללמוד ולהסתמך על שתי שפות: שפת הקלט שהיא שפה דבורה אוראלית; ושפת הפלט שהיא הדרך האישית שלהם להתבטא (באמצעות הצבעה על סמלים בלוח תקשורת, באמצעות שפת סימנים, איות מילים וכו').

לכן, בתחילת הדרך, כאשר ילד או בוגר לומדים את שפת התת"ח שנבנתה עבורם, נצפה מהסביבה לשוחח עימם באמצעות אותה המערכת ולא רק באמצעות דיבור אוראלי. השימוש בתת"ח לשם שיחה לשני הצדדים מבהיר לצד המדבר מהו הקושי בהבעה עם תת"ח ומה חסר במערכת שנבנתה. לצד הלא-מדבר השימוש הצו-צדדי במערכת התת"ח יאפשר הבנה והטמעה טובה של המערכת, שכלול דרכי ההבעה בעקבות צפייה בדוגמאות של מסרים משוכללים ותרגול רחב יותר של התת"ח ע"י צפייה במישהו אחר שמשתמש בו גם כן.

לחשיבה סביב בחירת המבעים שיוכנסו למערכת התת"ח ואיסוף המידע הלשוני דרושות כל הדמויות הנוגעות באופן יומיומי לילד או הבוגר שעבורו נבנית המערכת. על מנת שאוצר המילים שיוכנס למערכת התת"ח יהיה שלם, יש להכניס גם תכנים שליליים כגון קללות, אמירות של מחאה, רגשות שליליים, נושאים כמו מוות/חולי/פגיעה בפרט/מיניות ואנשים או דמויות שיש להם הקשר שלילי.

האיסוף התוכני הראשוני חשוב מאוד על מנת ליצור מערכת שתייצג כמה שניתן את הילד או הבוגר שיעזרו בה. יחד עם זאת, חשוב מאוד גם עדכון ושכלול אוצר המילים עם הזמן. כשם שאוצר המילים שלנו גדל ומשתנה מתקופה לתקופה בחיים- כך מצופה גם ממערכת של תת"ח. בנוסף, עם צבירת הניסיון בשימוש בתת"ח, רצוי מאוד לנסות למצוא עבור הילד או הבוגר הנעזר בתת"ח דרכים עדכניות יותר, יעילות יותר, משוכללות יותר להבעה.

לסיכום, הזכות לתקשורת וביטוי עצמי הינה זכות בסיסית של כל אדם. תקשורת תומכת וחליפית הנה דרך חיים המאפשרת שילובו בחברה ובקהילה של האדם עם מוגבלות בדיבור.

הישארו מעודכנים!

הצטרפו לניוזלטר שלנו והיו ראשונים לקבל
תכנים חדשים מהאתר ישירות למייל שלכם

    סמן מי אתה:

    מאמר זה ניתן לקריאה ע"י חברי העמותה בלבד. לצפיה נא התחבר לאתר בכפתור חברי עמותה למעלה משמאל

    עדיין אינך חבר עמותה?