העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו




הצטרפו אלינו!

        

 

דף הבית >> מידע להורים >> נושאים כלליים >> טורטיקוליס בתינוקות ובילדים הקטנים

טורטיקוליס בתינוקות ובילדים הקטנים

 
טורטיקוליס  ("צוואר מסובב") איננו נדיר בגיל הרך, ומתבטא בהטיה של הראש לעבר כתף אחת עם או בלי סבוב חלקי של הראש.  השם טורטיקוליס אינו אבחנה  אלא ממצא  בבדיקה הגופנית. 
רוב מקרי הטורטיקוליס הם מולדים (קיימים מלידה), אך ישנם גם מקרים "נרכשים".  בד"כ תנוחת הראש היא די קבועה ולתינוק קשה להזיז את הראש לעבר הצד הנגדי. אולם לעתים הטורטיקוליס מופיע לסרוגין בהתקפים או במצבים מסוימים. 
 
טורטיקוליס קבוע - הטורטיקוליס השרירי המולד (Congenital Muscular Torticollis),  הוא הסוג השכיח ביותר, ובדרך כלל חולף בעזרת טפול פיזיותרפי מתאים ועם הזמן.  בטורטיקוליס מולד, הראש נוטה לעבר כתף אחת או מסובב לצד אחד כתוצאה ממתח בשריר הסטרנו-קליידו-מסטואיד (שריר אשר מחבר בין  בסיס הגולגולת, באזור שמאחורי האוזן, לעצם החזה ("סטרנום") – העצם שאליה מתחברות הצלעות בקדמת בית החזה. שריר הסטרנו-קליידו-מסטואיד (sterno-cleido-mastoid) אחראי על תנועות סיבוב הראש לצדדים וקביעת מנח הראש במרחב. במקרי טורטיקוליס מלידה רופא יכול לעתים למשש  מעין גוש נוקשה בשריר שמתפתח בשבועות הראשונים לאחר הלידה. הגוש יכול להעלם בהדרגה עד גיל 8 – 10 חודשים. במקרים שבהם לא ממששים גוש, מדובר בטורטיקוליס תנוחתי, אשר כנראה נובע מהידבקויות בשק מי השפיר אשר הגבילו את תנועות ראש העובר ברחם,  או לחץ על אזור הצואר במעבר בתעלת הלידה.  
 
בטורטיקוליס שרירי מטפלים ע"י מתיחות ותנוחות שונות בהדרכת פיזיותרפיסט. בד"כ ניתן כעבור מספר חודשים להשיג תנוחת ראש תקינה עם טווחי תנועה מלאים של הצוואר.  
 
במקרים פחות שכיחים, סבוב קבוע של הראש לצד או לעבר הכתף יכול  לגרום ללחץ קבוע ולא סימטרי על הגולגולת וכך באופן משני לעוות בצורת הגולגולת.  במקרים אלה יתכנו הגבלות תנועה ושיפור מועט (אם בכלל)  למרות פיזיותרפיה. במקרים אלה  יש לחפש סיבות אחרות  לטורטיקוליס כגון: ליקויים מבניים מולדים של עמוד וחוט השדרה, ליקויים מוחיים (במיוחד של גומה האחורית) וגם תהליכים גידוליים באזור הצוואר והראש. רשימת הסיבות כוללת איחוי של חוליות הצוואר (תסמונת ע"ש Klippel-Feil), מומים במבנה החוליות וליקויים במבנה הגומה האחרות של הגולגולת עם הרחבה של החללים והופעת ציסטות. במקרים אלו טיפול פיזיותרפי אינו מומלץ ואף יכול לסכן את הילד.   
 
כאשר טורטיקוליס אינו משתפר בהדרגה למרות טפול, או כאשר ישנו חשד לטורטיקוליס שאינו "שגרתי", חשוב לבצע צלום רנטגן של חוליות הצואר ועמוד השדרה העליון, ולהתיעץ  עם רופא-התפתחותי, אורטופד-ילדים או נוירולוג-ילדים (לפי המקרה). לעתים יהיה צורך בבדיקות הדמייה נוספות ובהתיעצות עם נוירוכירורג-ילדים. 
 
 
טורטיקוליס סירוגי –שבו הטורטיקוליס בא וחולף לסרוגין כתוצאה ממצבים נוירולוגיים שונים. ביניהם: טורטיקוליס סרוגי שפיר (Benign Paroxysmal Torticollis) אשר יכול להופיע בגיל 2 – 8 ח' ומלווה בסימנים נלווים כמו הקאות, חיוורון, חולשה ורגיזות. פעוטות שכבר החל ללכת מפסיקים זמנית ללכת עקב חוסר שיווי משקל. מצב זה חולף מעצמו כעבור זמן, אך חשוב שרופא ישלול מצבים אחרים אשר מצריכים התערבות רפואית.
טורטיקוליס יכול להופיע משנית לפזילה, ואז הוא מהווה תגובה מפצה, שנועדה לשמור על חדות הראיה.
טורטיקוליס יכול להופיע גם בתינוקות צעירים אשר סובלים מ"רפלוקס קיבה-וושט" עקב חזרה של מיצי קיבה חומציים מן הקיבה לושט (בדרך כלל זה מלווה בהקאות וחוסר עליה במשקל). מצב  זה נקרא "תסמונת Sandifer". הטית הראש לעבר הכתף מקילה במקצת על הצרבת, והמצב יחלוף עם טפול תרופתי ותזונתי מתאים. גם בקע סרעפתי מולד יכול לגרום לאותם סימנים. 
טורטיקוליס נרכש יכול להוות בטוי למחלות אחרות של מערכת העצבים,  ולכן  יש להוועץ בנוירולוג-ילדים ו/או אורטופד ילדים כדי לאתר את הסיבה ולבנות תכנית טיפול.
טורטיקוליס בילדים גדולים יותר יכול להופיע אחרי חבלת  ראש וצואר,  מצב שמצריך צלום עמוד השדרה הצוארי והתיעצות עם אורטופד.
 
לסכום – רוב מקרי הטורטיקוליס המולד הם שפירים ומגיבים לפיזיותרפיה. במקרים של טורטיקוליס לסרוגין או טורטיקוליס נרכש יש להוועץ ברופא ילדים כדי לאתר את הגורם למצב ולקבוע מהו כוון הבירור הרצוי. 
 




אודות כותב המאמר:
ד"ר דוד סביצקי, היחידה לנוירולוגיה ילדים
ד"ר נעמי סופר-גרסון, המכון להתפתחות הילד
ביה"ח לגליל המערבי נהריה
 

Bookmark and Share



מוקסו מבדק ADHD