העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו




הצטרפו אלינו!

        

 

דף הבית >> מידע להורים >> לקויות למידה >> לקויות למידה "על קצה המזלג"

לקויות למידה "על קצה המזלג"

ד"ר סנדו-ענבר אתי, המכון לנוירולוגיה והתפתחות הילד - שירותי בריאות כללית - חיפה

מהן לקויות ללמידה?

למידה מיוחסת לתפקוד הקוגניטיבי הגבוה והמורכב ביותר של המוח, לכן ילדים רבים נתקלים בקשיים ברכישת הבסיס לקריאה, כתיבה ומתמטיקה. תלמידים רבים, בשנה הראשונה והשנייה ללימודים, זקוקים למעט יותר זמן לרכישת מיומנויות אלו. בעיות חולפות אלו בלמידה, מייצגות שונות נורמלית בבשלות, לקויות למידה הן קבוצה  מגוונת של הפרעות, המאופיינות ע"י כשלון לא צפוי של הילד ברכישת מיומנויות למידה. הן נגרמות ע"י ליקוי מולד, או נרכש, במבנה ותפקוד המוח הנובעות ממשתנים רבים. 
 
אולם יש ילדים בעלי קשיי למידה בסיסיים ועקביים, ואלה הם לקויי הלמידה. 
פרמטר בעל משמעות באבחון לקות למידה הוא חוסר ההתאמה. לקות הלמידה מייצגת חוסר מתאם למנת המשכל של הילד כפי שנמדדת במבחני IQ (intelligence quotient . רוב הילדים הסובלים מלקויות למידה, הם בעלי מנת משכל תקינה או אף מעל לממוצע.  יש לזכור כי בילדים הסובלים מלקות למידה, קשיי הלמידה אינם נובעים מפיגור שכלי, חסך סביבתי או מבעיות רגשיות.  הבעיה הבסיסית נשארת לאורך כל החיים, אך במהלך השנים ההתיצגות עשויה להשתנות.
 

יש להבחין בין קושי בלמידה ללקות למידה:

לא כל פער בלימודים נובע מלקות למידה. יתכן פער לימודי כתוצאה מכשל דידקטי, הוראה לא מותאמת, חשיפה או אימון בלתי מספיקים, מוטיבציה נמוכה, היעדר הזדמנויות, היבטים רגשיים מקשים (כגון נסיבות משפחתיות של יתמות, גירושין, קשיים סוציואקונומיים, אלימות ). יתכן שניתן יהיה לצמצם את הפער הלימודי בין התלמיד לסביבתו, בעזרת מתן התייחסות לסיבה החיצונית שתרמה לקושי, או ע"י מתן הדרכה וסיוע בלמידה.
 

הגדרות:

יש קושי בהשגת קונצנזוס מקצועי,חוקי, וגם של ההורים בהגדרת לקות למידה. אין הגדרה מקובלת, או קריטריונים ברורים. יש הגדרות שונות ללקות למידה, אבל אחד מתנאי היסוד הוא שמדובר בקושי קוגניטיבי פנימי (אינטרינסי), אשר גורם להישגים אקדמיים נמוכים מהפוטנציאל האינטלקטואלי הצפוי של הפרט.  לפי Diagnostic and Statistical Manual-- DSM-IV (1994) הפרעות למידה מאובחנות כאשר הישגיו של הפרט  במבחנים סטנדרטיים בקריאה, מתמטיקה, או בהבעה בכתב, הם באופן ניכר מתחת למצופה מרמת הגיל, מרמת בית-הספר או מרמת האינטליגנציה שלו. לקות הלמידה מפריעה באופן ניכר להישגים האקדמיים, או לחיי היום-יום הדורשים קריאה, מתמטיקה או מיומנויות כתיבה.  ללקות הלמידה עלולים להתלוות חסכים חברתיים, דימוי עצמי נמוך, הפרעות התנהגות, קשיי קשב וריכוז, תחושת דיכאון, נשירה מבית-הספר וקשיי הסתגלות בעבודה. 
 

אפידמיולוגיה:

שכיחות- בהעדר הגדרה ברורה יש קושי בקביעת שכיחות לקות למידה. היא מוערכת בכ-10% לאורך כל החיים, ומרבית לקויי הלמידה לומדים במערכות חינוך רגילות.  השכיחות  עולה בילדים עם צרכים מיוחדים (28%).  גורמי סיכון ללקות למידה- ילדים עם היסטוריה משפחתית של לקות למידה, מצבים נוירולוגים מסוימים עם שכיחות יתר (תסמונת טורט, נוירופיברומטוזיס סוג 1, אפילפסיה), תסמונות גנטיות שבהן מעורב כרומוזום X (תסמונת טרנר, תסמונת ה-X השביר, תסמונת קליינפלטר), ומצבים אחרים (כגון: זיהום בנגיף הכשל החיסוני (HIV) , ילדים שהתאוששו ממנינגיטיס חיידקית, פגים במשקל לידה מאוד נמוך, סוכרת תלוית אינסולין, אנמיה חרמשית).
 

מאפיינים קליניים של לקויות למידה:

כפי שכבר אוזכר, ילדים עם לקויות למידה הנם לרוב בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה, אשר מתקשים באחד או יותר מן המיומנויות האקדמיות: קריאה, כתיבה, או חשבון. קשיים העלולים לגרום להנמכה בתפקוד בכל מקצועות הלימוד.  הביטויים הקליניים של לקויות הלמידה משתנים בהתאם למנת המשכל של הילד וליכולת הילד להשתמש בכישורים האחרים שלו ולפצות על ההפרעה בתפקוד. 
לקויות למידה בד"כ אינן מוגבלות לתחום אחד, וקושי בתחום אחד יכול להוביל לקושי בתחום אחר. סביבת הילד, תמיכת המשפחה, טמפרמנט הילד, גם משפיעים על ביצועיו ודפוסי התנהגותו. גיל האבחון של לקות הלמידה תלוי בסוג הלקות, בחומרת ההפרעה ובאם יש חסרים נלווים. כשלון בלימודים הוא תלונה מייצגת שכיחה.
לקות הלמידה השכיחה ביותר זו לקות בקריאה (דיסלקציה)- מופיעה ב-80% ממקרי לקויות הלמידה.
 
 

דיסלקציה-לקות בקריאה: 

מתבטאת בקושי ברכישת קריאה תואמת-גיל, באיטיות בקריאה, בשיבושים, בקושי בהפקת משמעות מן הנקרא, ובגילאים מאוחרים יותר- בהתמודדות עם טקסטים ארוכים ובהבנתם.  הפרעות בקשב, בזיכרון, בשפה, בתפיסה המרחבית, ובתפקודים הניהוליים, יכולות לגרום לקשיים בלימוד הקריאה, בהבנת מידע כתוב ובביטוי רעיונות בכתב. חלק מלקויות הקריאה נגרמות בשל קשיים בתחום השפה. איחור שפתי ניכר, או ליקויים בהתפתחות השפה, מנבאים, לעיתים, התפתחות דיסלקציה.
 
 

דיסגרפיה-לקות בכתיבה:

שכיחותה נעה בין 8-15% מילדי בית הספר. היא עלולה להתבטא בלחץ רב מדי, או מועט מדי, על כלי הכתיבה, באיטיות בכתיבה, בקשיים בהעתקה מהלוח, בשגיאות כתיב רבות, בניסוח שגוי של משפטים, בהימנעות מכתיבה, או בשימוש בתשובות קצרות, כדי להימנע מכתיבה מרובה. קשיים אלה יכולים לעתים להיגרם בעקבות קשיים בשפה (כגון קושי בהבחנה בין צלילי שפה וקושי בקישור בין צליל לאות), קושי בתפיסה חזותית/מרחבית,  קשיים בקשב, קושי במיומנויות מוטוריות (למשל קושי באחיזת העיפרון), וקושי בתיאום בין העין ליד.  יש לקחת בחשבון אבחנה של ליקויי קואורדינציה התפתחותיים (DCD- Developmental Coordination Disorder ) באבחנה המבדלת, במיוחד בקושי בכתב היד.
 

דיסקלקוליה- לקות בתפיסה החשבונית:

מתבטאת בקושי ברכישה תואמת-גיל של מיומנויות החשבון ובדרך כלל מתגלה כבר בגיל צעיר. הקשיים ניכרים בהבנת מושגים מרכזיים בחשבון ובקשיים בביצוע פעולות החשבון. לקות זו יכולה לנבוע כתוצאה מקושי בהבחנה הכמותית, בהבנה של רצף, וכן תיתכן לקות שפה (כגון אי יכולת ללמוד מונחים מתמטיים או לתרגם בעיה מילולית לתרגיל). 
 
ייתכנו ליקויים גם בתהליכי עיבוד אחרים העלולים לפגוע בלמידה לסוגיה, כגון הפרעות בקשב ובריכוז, בתפקודים הניהוליים, בזיכרון. כן יתכנו קשיים מוטוריים, קשיים במוטוריקה העדינה והגסה, וקשיים במיומנויות החברתיות.
 

בעיות נלוות בלקויות למידה:

לקויות למידה מפריעות בכל האספקטים של החיים, לא רק בתחום האקדמי. ילדים עם לקויות למידה עלולים להיות עם חסרים בקשב, חסרים בתפקודים ניהוליים, חסרים במיומנויות חברתיות ועם קשיים רגשיים. השיעור המוערך של הפרעות ריכוז, קשב והיפראקטיביות (ADHD) באוכלוסיית ליקויי הלמידה נע בין 40-80%.  הבעיות הרגשיות בילדים לקויי למידה יכולות להיות: ראשוניות (לילדים לקויי למידה לעיתים קיימת תחלואה נלווית של חרדה, נסיגה, דיכאון, וקשיי התנהגות),  או משניות (ונגרמות עקב תסכול הילד בשל כישלונות חוזרים, הערכה עצמית ירודה וחוסר יכולת להגיע להישגים אקדמיים).  ילדים אלה יכולים להיות בעלי קשיים חברתיים (למשל עקב קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, קושי בהצטרפות לפעילות בקבוצה, בהתחלת שיחה) ועקב כך יכולה להיפגע השתלבותו של הילד במרחב המשפחתי והחברתי שלו. 
 

אבחון:

אבחון מוקדם של לקות למידה חשוב לצורך התערבות חינוכית וטיפול התנהגותי מתאימים.  התערבות זו תוכל להעצים את הלמידה ולהפחית קשיים רגשיים משניים. ילדים, החשודים ללקות למידה, צריכים לעבור הערכה מקיפה: רפואית, התפתחותית, חינוכית, ופסיכוסוציאלית.  לרוב מספיקים לכך מבחנים פסיכו דידקטיים (המזהים את התחומים הקוגניטיביים החזקים והחלשים, והמסייעים לפיתוח תוכנית לימודית אישית). אולם לעתים יהיה צורך בהערכת קלינאית תקשורת ו/או מרפאה בעיסוק.
 
קיימות עמותות אשר פועלות לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, כמו למשל אגודת ניצן-
 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...