העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו




הצטרפו אלינו!

        

 

דף הבית >> מידע להורים >> בעיות קשב וריכוז "ADHD" >> מידע להורים הפרעת קשב וריכוז ADHD שאלות ... וגם תשובות

מידע להורים הפרעת קשב וריכוז  ADHD

שאלות ... וגם תשובות

 
מאת: דר' עידית פוזנר, נירולוגית ילדים, שירותי בריאות כללית 
 
 
הפרעת קשב ורוכז, עם או בלי היפראקטיביות, נקראה בעבר בשמות רבים. היום שמה ADHD ובתרגום לעברית: ליקוי בקשב ופעילות יתר.

מה פרוש? במה מדובר?
ילדים רבים מאד הם לפעמים בעלי מזג תוסס. הם אוהבים לפעמים לנוע ממקום למקום, לעבור מפעילות אחת לשניה, גופם נמצא לעיתים באי שקט, הם אוהבים לגעת בחפצים, לבדוק אותם מכל הכוונים. לפעמים הם לא מבקשים רשות, כי הדחף שלהם מהיר יותר מאשר יכולת הבקרה שלהם. לפעמים הם מדברים הרבה מאוד, או מתפרצים לדברי אחרים, או מתקשים לחכות לתורם במשחק. הם עשויים להתרגז מהר ואחר כך להירגע מהר.

האם כל הילדים הללו הם ילדים עם הפרעת קשב וריכוז?
התשובה היא : לא. לילדים עם הפרעת קשב וריכוז קיימות התנהגויות כמו שציינתי למעלה, אבל מה שמאפיין אותם, שהתנהגויות אלה הן מעל ומעבר לפרופורציה המתאימה לגיל שלהם, שהתנהגויות אלה מופיעות בהרבה מקומות ולא רק במקום אחד כמו בבית או בגן, ושהן מפריעות לילד להתפתח. מפריעות לו לקיים יחסים תקינים עם הסביבה, להתחבר עם ילדים אחרים, או להתקדם וללמוד. במקרים אלה הם אכן סובלים מהפרעת קשב ורכוז.

איך זה יכול להיות שכל כך הרבה ילדים סובלים מהפרעה זו?
הפרעת קשב ורכוז היא תופעה נפוצה ביותר. כעשרה אחוזים ויותר מן הילדים לוקים בה. כלומר בכל כתה או גן יש 3-5 ילדים כאלה.יש הרבה מאוד מחלות נפוצות: יתר לחץ דם, טרשת עורקים, מחלת לב, עודף כולסטרול. בני אדם לא מושלמים. הם יכולים ללקות בהרבה מחלות שונות, כך גם בהפרעת קשב.

האם זוהי ממש מחלה? ומהם הגורמים לה? 
ברוב המקרים מדובר בנטייה גנטית משפחתית, כלומר לילד יש אחים או אפילו ההורים שסבלו או סובלים ממנה, בצורה קשה או קלה.
 
יחד עם זאת לסביבה יש השפעה בולטת על כישורי הקשב. המוח האנושי מחפש תמיד את הדרך הקלה, ומתרגל לעבוד כך. למשל – צפייה מרובה בטלויזיה או עיסוק רב במשחקי מחשב מהירים – מה שנראה לכאורה שגרוי גבוה ומיוחד למוח - מזיקים להתפתחות הקשב והלמידה, ומגבילה את התקשורת היצירתיות והתפוקות.
 
אם סביבת הילד מציפה בגרויים, המוח מתרגל לעבוד מגרוי לגרוי. עם הסביבה מעיקה רגשית, זה פוגע ביכולת הקשב. אם במשפחה כולם עם קשיי קשב, הרי שיש השפעה הדדית וסגנון דומה אצלם. מוח אחד לומד ממוח שני, מגיב לסביבה ויוצר דפוסי פעולה.
 
לכן, קרוב לודאי שהריבוי הניכר של סביבה מציפה, עיסוק במדיה אלקטרונית, וגם לחץ רגשי וחברתי בחברה המודרנית, והמיעוט בסביבה תומכת, שלווה, תקשורתית וחמה, ללא ספק מעצימים ומחמירים ביטויים של הפרעות התפתחות כגון הפרעת קשב.
 
לעיתים נדירות ביותר ההפרעה קשורה במחלות אחרות כמו הפרעה בבלוטת המגן או אפילפסייה.
 
פעמים רבות להפרעת הקשב מתלווים קשיים נוספים כמו : סירבול, קשיים בשפה ודיבור, בהתנהגות, בלמידה, בכישורים חברתיים.
 
האם זו מחלה גופנית או מחלה רגשית? האם ילד ADHD הוא מופרע?
מדובר בהפרעה גופנית, ליקוי ביולוגי במוח, בין אם הוא מולד ובין אם יש מרכיבים נרכשים: ולכן זו הפרעה "נוירו-התנהגותית". לכן ילדים אלה אינם מופרעים, אלא מתמודדים עם בעיה וזקוקים לעזרה.
 
מדוע לא מדובר בהפרעה רגשית אלא הפרעה "נוירו-התנהגותית"?
כשאומרים "הפרעה רגשית" הכוונה היא : תגובה למצב טראומטי כלשהו.
כלומר - צריכה להיות לה סיבה קשה וברורה בסביבת הילד (משפחה, גן,)
הפרעה רגשית כשלעצמה יכולה להתבטא גם בפגיעה בקשב וריכוז, וגם בהתפתחות הקוגניטיבית. 

כלומר: הפרעה רגשית צריכה להיות מאותרת כסיבה חיצונית לבעיה.
אבל ילדים שיש להם גם ADHD עשויים בהחלט לסבול מקשיים רגשיים.
 
אין כאן שאלה של גורם ותוצאה. צריך לאתר גם את הפרעת הקשב וגם את הביוטיים הרגשיים ולטפל בשניהם.

מדוע מדובר בבעיה "ביולוגית" או  "נוירולוגית"?
כיוון שהילדים האלה סובלים מליקוי במנגנוני הבקרה במוח שלהם. הליקוי יכול להיות קל או קשה, ולפיכך יהיו ילדים שסובלים ממנו בצורה קלה או קשה.
אפשר להשוות את פעולת מנגנון זה לפעולה של מערכת בקרת הרמזורים בערי גדולה כמו תל אביב.
אם המערכת אינה פועלת - התנועה נתקעת. חלק מן הנהגים ישתוללו, יתפרצו ויטוסו לכל מקום פנוי. חלק מהנהגים יישארו תקועים במקום ולא יתקדמו למטרה שלהם.
כך גם המוח שלנו- כאשר מערכת הבקרה אינה עובדת ביעילות חלק מהפעולות שהמוח עושה הופכות למהירות ובלתי מרוסנות, וחלק נעצרות.
התוצאה יכולה להיות פעלתנות, בלבול, אי שקט, תנועתיות יתר, שובבות. אימפולסיביות.
יכול להיות גם חוסר ריכוז, חולמניות, אי השלמת מטלות, איטיות ובלבול.
יש ילדים ששתי הצורות קיימות אצלן- ה"פעלתנית" (=היפראקטיבית) וה"חולמנית" גם יחד.
יש ילדים שמתקיימת בהם רק צורה אחת.
 
כלומר, לא מדובר במחלת נפש, במופרעות, אלא בהפרעה "נוירו - התנהגותית"  כלומר - כתוצאה מליקוי נוירולוגי במערכת הקשב מושפעת ההתנהגות. אבל וגם: כתוצאה מהשפעת הסביבה יש שינויים בתפקוד הביולוגי. לטובה או לרעה.
 
אבל איפה הרגשות שלנו? הרי לכל אדם יש רגשות, והם משפיעים על התפקוד ועל הקשב שלו...
 
למעשה כל תופעה רגשית היא תהליך המתרחש במוח, ולכן אין הפרדה בין הרגש שלנו ובין המוח שלנו. מה שקורה אצלנו במוח מתפרש בתחושות רגשיות וביטויים תפקודיים.
אפשר לומר כי "הלב" ו"המצפון" שוכנים למעשה בתוכנו, משפיעים ומושפעים מכל מה שקורה בתוכנו ובסביבתנו
 
צריך לזכור כי תכונת הקשב היא תכונה ככל התכונות. כמו שיש ילדים שמנים ורזים, נמוכים וגבוהים, מהירי מחשבה או איטיי מחשבה, כך יש ילדים עם יכולת ריכוז גבוהה או נמוכה. כאשר הליקוי הוא חמור (בדיוק כמו רזון קיצוני, או קומה נמוכה קיצונית) - מדובר בהפרעה.
 
ומה קורה בהמשך כשהילדים גדלים?
 כמו כל תכונה, גם תכונת הקשב היא תכונה שמלווה אותנו כל חיינו. כמו דיאטה, כך גם הטיפול ביכולת הקשב צריך להיות מתמיד וסבלני, עם עליות וירידות, אך השינויים לא יביאו לביטול הנטייה המולדת, אלא התמודדות עימה. 
אמנם הפעלתנות, ה"היפראקטיביות" יורדת עם הגיל, אבל האימפולסיביות נשארת. חשוב ללמד את הילד להתמודד עם האופי הזה, וגם לקבל אותו.
 
איך מאבחנים את הבעיה?
זיהום חיידקי בלוע מאבחנים ע"י תרבית-לוע. דלקת ראות- על ידי צלום חזה. יתר לחץ דם: ע"י מדידת לחץ דם.
אבל, אין שום תבחין רפואי לאבחנה של ADHD.
האבחנה ניתנת רק על ידי איסוף מידע על התנהגויות הילד. אם המידע הזה תואם את הקריטריונים שנקבעו לאבחנה של ADHD, ואם אין סיבה אחרת להפרעה, (מחלה נדירה או בעיות רגשיות וסביבתיות קשות) -
אזי מדובר ב-ADHD.
 
במקביל – חייבים לאסוף מידע ולהתרשם אם יש קשיים נוספים המלווים את ההפרעה, כגון קשיים רגשיים, לימודיים, חברתיים והתנהגותיים.
 
מהם הקריטריונים הללו, שקיומם קובע כי מדובר ב-ADHD?
תוכלו לקבל שאלון המכיל את כל הקריטריונים, ולבדוק יחד עם הרופא אם ילדכם עונה להם. הקריטריונים המקובלים פורסמו בספר האבחנות המנטליות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי  הקרוי DSM-IV
 
מי מטפל בילדים אלה?
אפשר לעזור להם בתחומים רבים. אבל אי אפשר להתרפא מהליקוי.
 
אפשר לעבוד על מערכות נלוות שלקויות אצלם, כפי שנאמר קודם- מערכת התחושה, התנועה, השפה- מערכות שגם הן זקוקות לבקרה. בהיעדר בקרה לעיתים יש קשיים בשפה, קואורדינציה, וגם בחשיבה, ב"מוכנות ללמידה".
 
עבודה זו נעשית ע"י מרפאות בעיסוק או בשפה, במידה ואכן יש צורך בכך.
תוך כדי העבודה הזאת הילדים רוכשים הרגלי עבודה, סדר ומשמעת.
עבודה זו משמעותית- אך לא הראשונה בחשיבותה.
 
חשוב הרבה יותר שההורים יקבלו הדרכה מתאימה- לעבוד על סדר יום, חוקים תגמול-ועונש. וכך גם המורה/גננת.
 
נמצא שהאחד הדברים החשובים ביותר בטיפול בהפרעת הקשב הוא הדרכת ההורים.
 
בעיקר, ההורים צריכים ללמוד להתמודד נכון רגשית עם ילדיהם. להיות סבלנים, תומכים ומכילים, לא להתרגז, ולדעת לנתח את ההתנהגויות של ילדיהם ולא להגיב להם בצורה אימפולסיבית, רגשית וכועסת.
 
להורים- הדרכה זו ניתנת במספר מרכזים בארץ: במכונים פסיכולוגיים פרטיים וציבוריים. אפשר לפנות לעזרה למוסדות בריאות הנפש הנותנים סיוע פסיכולוגי.
 
קיימים ספרים בנושא, למשל הספר "לשלוט ב-ADHD " מאת ברקלי בהוצאת גלילה.
בארץ יש אגודת הורים לילדי ADHD הנקראת "אגודת ביחד".
האגודה נותנת הדרכה וסיוע ומארגנת כינוסים לאנשי מקצוע ולהורים.
 
למורה/גננת ההדרכה והעזרה ניתנת על ידי מערכת החינוך- הפסיכולוג של הגן/כתה צריך לסייע לה להתמודד ולעצב את ההתנהגות של הילד.
לעיתים הילד סובל מהפרעת הקשב וריכוז קשה מאוד, והבעיות משפיעות לרעה על מצבו הרגשי, עד כדי כך שיש צורך לפנות לייעוץ פסיכיאטרי. הרופא יידע מתי כדאי לפנות לייעוץ  זה.
 
 
ומה בעניין הטיפול התרופתי.
בין כל הטיפולים, הוכח ללא ספק כי היעיל ביותר הוא טיפול תרופתי.
התרופה הטובה והזמינה ביותר היא ריטאלין. חומר בנושא תמצאו להלן.
עד כה לא נמצא חומר הומאופטי או שיטת טיפול "אלטרנטיבית" שהוכחה כיעילה. ניתן לנסות שיטות אלה במידה ואינן מזיקות.
 
לא הוכחה היעילות של שיטות אלה באופן מדעי - רפואי.
מאוד לא מומלץ לעשות דיאטות שונות ומשונות הגורמות לילד להיות אומלל ועשויות להחמיר את תגובותיו הרגשיות, כולל הגבלת סוכר, גלוטן, שוקולד, חלב, וכדומה.
 
ומה לגבי טיפול פסיכולוגי:
במחקר רב מרכזי ברחבי ארצות הברית, הוכח שלטיפול התרופתי יש יעילות הרבה יותר טובה מכל טיפול פסיכולוגי שהוא. אולם יש השגות על המסקנות הללו. במעקב ארוך טווח נמצא שלטיפול הפסיכולוגי יש משמעות בהחלט.
 
ואולם, בעיקר בגיל הרך, איננו ממליצים על טיפול פסיכולוגי לילד עצמו, אלא עדיפה יותר הדרכת ההורים והמערכת. לא הוכח שהטיפול הפסיכולוגי לילד עצמו מביא לשינוי כלשהו בסימפטומים. מתן כלים נכונים לסביבה הוא זה שיביא לשינוי בהתנהגות הילד.
 
לעיתים הילד עשוי להיתרם מהשתתפות בקבוצה שעוסקת בשליטה או עיצוב התנהגות.
 
מי הגורמים המטפלים בהפרעת קשב ורכוז?
כל הגורמים המוסמכים, שהם בעלי חינוך במוסדות מוכרים במדינת ישראל מומלצים:
בתחום בריאות הנפש: פסיכולוגים, עובדות סוציאליות אם הוכשרו לטפל ולהדריך הורים
בתחום הרפואה ההתפתחותית- רופאים להתפתחות הילד, רופאי ילדים, נוירולוגים לילדים ופסיכיאטרים לילדים -  כל אחד מהם יכול להיות ה"גורם המרכז" של הטיפול בילד, בתנאי שהוא מכיר באופן יומיומי ויש לו נסיון ב- ADHD.
בתחום הפארא-רפואי- פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת, מורים וגננות לחינוך מיוחד- בעלי מקצועות אלה יכולים לעזור בטיפול בהפרעות הנלוות- הליקויים המוטוריים השפתיים והלמידתיים.
 
מטפלות רגשיות בהבעה ויצירה הינן בוגרות של תואר שני עם הכשרה מעמיקה בפסיכולוגיה ועוברות הדרכה והשגחה מקצועית מתאימות אף הן לטיפול.
 
ושוב – כל טיפול בגיל הילדות חייב לכלול הדרכת הורים מעמיקה ! מעורבות בגורמים המטפלים בבית הספר. 
 
אינני ממליצה על מכונים שאינם מוכרים על ידי משרד הבריאות או החינוך, ועל מטפלים שאין להם רישיון או מקצוע מוכר על ידי משרדים אלה.
 
אנשים לא מוסמכים, כריזמאטיים ככל שיהיו, עשויים לעשות טעויות כבדות, ביחוד בתחום הרגשי של נפשו השברירית של הילד (וגם ההורה), ליצור תלות לא בריאה במטפל, ולגרום לנזק.
 
היזהרו גם משוטטות לא מבוקרת באינטרנט. כל אחד יכול לכתוב כל דבר באינטרנט, כל שטות, כל דעה אישית לא מבוססת. כל אחד יכול לדווח מה שהוא רוצה, על כל מיני "מחקרים" ו"נסיונות". הזהרו מאוד! העדיפו להתייעץ בגורמים המוסמכים בעלי ידע, שציינתי לעיל.
 
הטיפול התרופתי
 
רבות נכתב על הריטאלין.
אך מעניין כי בעיתונות המקצועית, עשרות אלפי מאמרים מדעיים בעיתונים מכובדים רבים- כולם הצביעו על יעילות מעל לכל ספק, ומיעוט תופעות לואי.
לעומת זאת, בעיתונות הפופולארית רבים המאמרים בגנות התרופה. חלק ממאמרים אלה נקראו על ידי. אלה מאמרים מגמתיים, שנכתבו ע"י עיתונאים ולא אנשי מדע, והמידע שאספו נתמך בגורמים כמו ארגוני הורים נגד ריטאלין (אל"י), או מכונים טיפוליים לא מוכרים. במאמר אחד אף צוטט רופא שאינו מכיר את הנושא מקצועית, אשר טעה והוטעה, ואף פרסם התנצלות לאחר מכן.
 
לאור זאת, כרופאה, כל שאוכל הוא להביא בפניכם את הנתונים המדעיים, עובדות בדוקות ומוצקות, ואתם ההורים תשקלו את תגובתכם.
 
ריטאלין מכיל חומר הקרוי "מתילפנידאט" - היא התרופה היעילה ביותר לטיפול ב- ADHD ובעלת הכי פחות תופעות לואי, מכל התרופות המצויות בארץ.
היא יעילה ביותר בטיפול בילדים היפראקטיביים, פעלתנים, וגם יעילה למדי  בטיפול בילדים לקויי הקשב ה"חולמניים."
היא פועלת ישירות על שיפור "מערכת הבקרה" המוחית, שכן היא מעלה את זמינותם של חומרים ביולוגיים אשר אינם יעילים מספיק אצל הילדים עם ADHD.  
יעילותה - כ - 80-85 אחוז מהמקרים.
 
גם "אינבו" (תרופות דמה) הראו יעילות מסויימת במחקרים קצרי טווח, אך פחותה בהרבה מזו של ריטאלין, ולרוב היעילות היתה לטווח קצר.
 
קיימים בארץ תכשירים שונים:
טבליות של 10 מג' – מצויות בסל הבריאות, קצרות טווח - לאחר 3 - 4 שעות היא מוצאת מהגוף (ע"י הכבד והכליות). שיא ההשפעה שלה : מחצי שעה ועד 3 שעות לאחר לקיחת התרופה.
קיימים גם תכשירים של ריטאלין עם "שחרור איטי" אשר מאפשרים השפעה לטווח של 6 שעות, (נקרא RITALIN SR20 – כדור שחובה לבלוע אותו בשלמות), או  לטווח של  8 שעות ( RITALIN LA20/30/40  - קפסולה לבליעה, או לפירוק ואכילת התוכן בעזרת ערבוב בחומר משחתי כמו מעדן, ריבה, חומוס, גבינה) או לטווח של 12 שעות (נקרא קונצרטה, קפסולה במינונים שונים שיש לבלוע בשלמות ואין לפרקה או להמיסה).
בנוסף, ניתן לייבא בהליך הדורש אישור של משרד הבריאות תרופות חלופיות :
מדבקת ריטלין הקרוייה DAYTRANA שניתן להדביקה על העור, ומשפיעה ל 10 שעות. כדורי ADDERAL, FOCALIN, VYVANCE כל אלה פועלים במנגנונים הדומים לריטלין.
 
כל אלה נקראים "סטימולנטים" כיוון שהם למעשה מעוררים ! אם נוטלים אותם סמוך לשינה – לא ניתן להירדם.
 
האם יש להם תופעות לואי מסוכנות?
כמו לכל תרופה גם לסטימולנטים יש תופעות לואי.
אך לא נמצאו תופעות ארוכות טווח.
לא נמצאו השפעות על מערכות חיוניות בגוף כמו- מערכת הדם, הלב, הכבד או הכליות. גם לא נמצא נזק מוחי.
הן לא גורם להתמכרות ולא ל"תלות" ביולוגית, במינונים הניתנים ע"י הרופא.
יחד עם זאת- תיתכן הרעלה ממינון יתר (כמו תרופות רבות אחרות, למשל אקאמול!)
 
תופעות הלואי הידועות מסטימולנטים:
1. חוסר תיאבון
2. הפרעות שינה
3. כאבי ראש
4. כאבי בטן בחילות
5. אלרגיה
6. הגברה של נטייה ל"טיקים" והחמרה במצבם של חולי "טורט"
7. יש ספק לגבי החמרה במצבם של חולי אפילפסייה
8. עלייה מזערית בלחץ הדם
 
כל התופעות שצויינו הינן הפיכות- כלומר ע"י הפסקת התרופה התופעות חולפות.
 
יתכנו כם שינויים במצב הרוח שיכולים להיות בעייתיים מאוד לעיתים.
 
יש ילדים שיגיבו לתרופה ע"י שיפור קיצוני חיובי בהתנהגותם.
יש כאלה שכמעט ולא יגיבו.
יש ילדים שיפתחו איטיות, חולמניות, ואפילו עצבות ובכי, או תגובות חרדה וכפייתיות.
 
לכן יש צורך לבדוק אצל כל ילד את השפעת התרופה, כדאיות הלקיחה ותופעות הלואי. זאת בעזרת מילוי שאלוני מעקב לפני ואחרי תחילת הטיפול.
לרוב נדרש לאחר מכן משחק של המינון המתאים , ואין ברירה : מדובר בניסוי וטעייה, כיוון שטווח הטיפול נע בין 0.2 מג' לקג' למנה, ועד 0.8 מג' לקג' למנה.
 
לכן, הדבר החשוב הוא – לאחר ההתייעצות הראשונה עם המומחה חייבים להישאר בקשר טיפולי 2-3 פעמים בשנה, לפחות בשנה הראשונה.
 
השיקול ללקיחת התרופה צריך לכלול גם את הסיכון של תופעות הלואי.
יש למדוד לחץ דם פעם אחת תוך כדי נטילת התרופה.
ילדים עם מחלות לב צריכים להתייעץ עם קרדיולוג.
יש לעקוב אחר הצמיחה.
כשיש חוסר תיאבון ניכר מומלץ מעקב והתייעצות עם הרופא המטפל.
מומלץ לקחת את התרופה בבוקר לאחר האוכל.
ובסיכם: כל הנוטל תרופה סטימולנטית צריך הישאר במעקב רפואי אחת ל 1 - 12 חודשים בהתאם למצב.
 
ניתן לקחת את התרופה במשך שנים רבות ללא חשש בריאותי.
 
בנוסף לתרופות הסטימולנטיות משתמשים לעיתים בתרופות אחרות, ששייכות לקבוצות אחרות, והדבר נתון לשיקולים מורכבים שלא כאן המקום לפרטם.
 
השפעות חברתיות סוציאליות:
 
אבחנת של הפרעת קשב אינה נכות, ואינה מזכה בזכויות סוציאליות מיוחדות כשלעצמה.
לקיחת התרופה ואבחנה זו אינן מורידות באופן אוטומטי את הפרופיל הצבאי.
מומלץ שנהגים עם הפרעות קשב וריכוז ייטלו ריטלין על מנת לשפר את תפקודים בנהיגה.
 
צריך לזכור כי מדובר בתופעה שכיחה, שעשויה לפגוע באיכות החיים, אולם יש הרבה דרכים להתמודדות, והסיכוי להצלחה בהתמודדות זאת הוא גבוה: בשימוש נכון בתרופות ובעיקר- התייחסות כוללנית מתאימה, רוב רובם של הלוקים בהפרעת קשב מנהלים חיים נורמטיביים בהחלט. 

מידע נוסף על הפרעות קשב וריכוז:

מבחנים ממוחשבים

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסם נייר עמדה בנושא "מבחנים ממוחשבים לאבחון הפרעת קשב וריכוז", מעודכן לשנת 2013

הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות

איך יודעים שיש לילד ADHD ומי קובע את זה? וכשנקבעה האבחנה מה עושים?

רכיבת סוסים-טיפולית?

מהם עקרונות הטיפול באמצעות סוסים, ומה מהותו? האם ניתן לבצע מחקרים ברכיבה טיפולית כדי לבדוק את יעילותה? מה העדות הידועה כיום על התועלת בטיפול? מתי לבחור רכיבה טיפולית, ומתי להמליץ סתם על חוג רכיבה?

רכיבה טיפולית כמסייעת לטיפול ב- ADHD והפרעות קשב וריכוז

הילד מתקשה בביצוע מטלות לימודיות? מטלות הדורשות ריכוז? התארגנות לימודית וחברתית? רכיבה טיפולית מקנה את תחושת השליטה שחסרה לו בחיי היוםיום ומאפשרת לצבור חוויות של הצלחה , ובכך להעלות את הביטחון העצמי

מידע להורים הפרעת קשב וריכוז ADHD שאלות ... וגם תשובות

הפרעת קשב וריכוז ADHD , מה פירוש? במה מדובר? מה הקריטריונים שקיומם קובע שמדובר ב- ADHD ? מי הגורמים המטפלים בהפרעת קשב וריכוז? איזה סוגי טיפול ניתנים? שאלו וגם תשובות מאת ד"ר עידית פוזנר, נוירולוגית

הקשר שבין בעיית קשב ובעיית תזמון

איך נבדיל בין אדם שאינו קשוב, כי אינו מסוגל להישאר מרוכז לאורך זמן, לבין אדם קשוב, אשר מסוגל לתת תשובה נכונה אם רק יינתן לו עוד זמן לכך

אבחון בעיות קשב וריכוז בילדים מתבגרים ומבוגרים

מהן אמות המידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים, לפי חוזר מנהל רפואה - החטיבה לענייני בריאות של משרד הבריאות

הפרעות קשב וריכוז בגיל הרך –מודלים חדשים

לא תמיד ברור אם לילדים המציגים "הפרעות קשב וריכוז" יש הפרעה אחת או מספר בעיות ביחד, והקושי מתעצם כשיש תקופת חיים בגיל הרך בהן הרבה הפרעות גורמות לילד להיות "מתנגד" או עם "מזג קשה". לפניכם המודל של....
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...